ארכיון פוסטים מאת: mik

יישומים חדשים של צמחים לרפואה

יום העיון ה-6 מכון וולקני מינהל המחקר החקלאי בשיתוף מו"פ אזורי מזרח, יו"ש וביקעת הירדן.

הכנס עסק במו"פ ישראלי של צמחים והשפעתם על גוף האדם. עיקר הכנס עסק בצמח קסום שעושה ניסים לאנשים ולאנושות וכיום נחשב "מסוכן".

ההרצאות היו בפרקי זמן של 20 דקות. לאחר קבוצת הרצאות הייתה הפסקת קפה עם בורקסים/כריכים.

volcaniConvention

תוכניה של הכנס

צמח הגאת

צמח הגאת מותר ללעיסה בארץ. אסור להפיק ממנו מיצוי. יש מדינות בעולם שהצמח נחשב למסוכן והוא מיחוץ לחוק.

הגאת דומה במיקצת לצמח אחר – הקוקא. (קוקאין). ניתן להפיק ממנו אמפטמינים.

בגאת יש 2 חומרים עיקריים: קתינון וקתין שהוא יותר חלש בהשפעתו. ריכוז החומרים הפעילים בעלים הוא נמוך מאוד ולכן לעיסה רבה של עלים יוצרת השפעה מתונה.

העלים הצעירים מכילים ריכוז גבוה יותר של קתינון – החומר החזק ולכן רצוי ללעוס אותם.

עלי הגאת ממריצים את פעילות מערכת העצבים המרכזית מעוררים, ומדכאים תיאבון. יכולים לטפל בבעיות קשב וריכוז היפרקטיוויות, נרקופלסיה. (במקום "תרופות" ממריצות?).

המצב כיום שבו מיץ גאת הוא מחוץ לחוק "מעודד" רכישת תרופות המכילות את אותם מרכיבים במינונים גבוהים יותר. בפיצוציות ("חגיגת").

 

מרווה מרושתת כמקור לשמן עתיר אומגה 3/6/9

פרופסור נתיב דודאי, נווה יער, מינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני.

שמנים מורכבים מחומצות שומן. חלק מהן אלו חומצות האומגה. חומצות האומגה משפיעות על המטבוליזם של הגוף. המספר מציין את מיקום קשר כימי כפול בין שני פחממנים.

יתרונות אומגה שלוש ממקור צימחי

  1. ניקיון. (יש חשש שדגי ים מכילים כספית).
  2. ללא תופעות לוואי.
  3. יעילות רבה יותר במטבוליזם בגוף.

אומגה 3 קיים בזרעי מרווה מרושתת כיוון שהם מכילים שמנים.

נתיב דודאי עובד בנווה יער מרכז המחקר הצפוני של המכון הוולקני. הם השביחו שם זנים של מרווה מרושתת להשגת יבול זרעים גדול. קומביין קצר את הזרעים והם הכינו מהם שמנים הכוללים אומגה 3.

 

 

קנביס וחיידקים – האם ניתן למסטל חיידקים?

פרופסור דורון שטיינברג – המחלקה לחקר ביופילם, האוניברסיטה העברית ירושלים.

חסרים מחקרים על השפעת קנבונואידים על עולם המיקרו ביולוגיה.

במעבדתו חקר פרופסור שטיינברג השפעה של קנבינואידים על חיידקים. מסתבר שקנביס כצמח פציפיסטי לא הורג חיידקים ואי אפשר להשתמש בו כאנטיביוטיקה באופן ישיר.

חיידקים שמזיקים לגוף לרוב פועלים בקבוצות על ידי יצירת מושבות. (ביופילמים, פלאק). המושבות פועלות לטובת החיידקים על ידי שיתוף פעולה בין החיידקים. מידע עובר בין החיידקים על ידי העברת חומר גנטי דמוי הורמונים.
רוב הבעיות הבריאותיות שנגרמות לגוף האדם מקורן בביופילמים של חיידקים.

תוצאות המחקר שלו מראות כי CBD משבש את פעולת התיקשורת בין החיידקים ומפוררת את המושבות לחיידקים בודדים – איתם לגוף קל יותר להתמודד ולמגר.

 

השפעות הגנתיות של THC ו CBD בדלקות נוירולוגיות

ד"ר אווה קוזל – המחלקה לנוירוביולוגיה, מכון ווייצמן.

דלקות עצבים neuroinflammation נוצרות במערכת העצבים עקב פעילות של מערכת החיסון. (דלקת זאת תגובה בגוף לפעילות מערכת החיסון). דלקות במערכת העצבים יכולה לשבש את הפעילות העיצבית של הגוף ולהוביל לשיתוק, ניוון שרירים ועוד. דלקת במוח יכולה לשבש את כלל הפעילות של האדם.

בתוך המוח קיימים תאים בשם microglia שהם תאים של מערכת החיסון ומגנים על המוח.

המחקר הראה השפעה של TCH ו CBD עיכוב פעולה אוטו-אימונית של הגוף על מערכת העצבים. וזאת בשורה מסויימת לחולים בניוון שרירים.

(אני מכיר אישה שצורכת קנביס במינון גבוה בכדי למנוע התקדמות של מחלת ניוון שרירים). צריך להבין יותר במדוייק את מימצאי המחקר ומחקרים נוספים בכדי להפיק תועלת מעשית ממנו.

 

בקרת ריכוז וחומרי מרפא בקנביס רפואי

ד"ר נירית ברנשטיין, מינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני

ישנם צמחי מרפא בעלי פוטנציאל מוכח שלא מנוצלים לרפואה מודרנית. לדעתה זה קורה כיוון שיש שוני רב בריכוז החומרים הפעילים בצמח.

זה נובע מ:

  • תנאי הגידול של הצמחים
  • שונות בין צמחים
  • פעילות של מספר מרכיבים יחדיו בצמח הקנביס.

ישנם כ 600 חומרים בעלי השפעה רפואית בצמח הקנביס. לדעתה יש צורך בסטנדרטיזציה.

(כניראה שהיא ממליצה על מחקר חקלאי-כימי-רפואי נרחב אשר יאפשר לאתר את המרכיבים השונים, השפעתם ואולי לסנטז אותם במעבדה. דבר שיוביל לייצור כדורים. אני ממליץ לעשות ליגליזציה מליאה שתאפשר לאנשים לגדל את הצמח בעציץ במירפסת ולצרוך את הקנביס באופן חופשי ובזול. למרות שזה יפגע ברווחים של חברות התרופות וספקי הסמים).

 

קנביס ותיסמונת מטבולית – מימצאים ראשוניים

פרופסור זכריה מדר, מדעי החקלאות האוניברסיטה העברית, ירושלים

המחקר שלהם גילה יתרונות טיפוליים של קנביס במצב של הפרעות בכבד.

התיסמונת המטבולית היא יציאה של הגוף מ "נקודת עבודה" תקינה. התיסמונת מיתבטאת במיספר מחלות / מאפיינים שגוררות האחת את השנייה.

  • עמידות לאינסולין
  • כבד שומני
  • מחלות לב
  • סרטן הכבד
  • השמנה ביטנית

30% מהאנשים עם התסמונת המטבולית הם בעלי כבד שומני.

פרופסור זכריה הביא תמונות של כבד שומני שבו ניראים בבירור גושים שלמים שאינן ריקמת כבד. הגושים האלה מיתרבים ללא שינוי תזונתי ובסוף יוצרים סרטן בכבד. שזה לא כל כך נעים.

הכבד אגב, הוא איבר שמיתחדש במהירות גבוהה בגוף. דיאטה למשל מחזירה כבד שומני למצב תקין.

המחקר שלהם בקנבדואידים שסומנו בקוד CB1 ו CB2 והראה כי CB2 מונע התפתחות כבד שומני.

בחלק מהמחקר הם הוציאו תאי כבד מעכברים והעמיסו אותם בשומן. השומן יצר תאי כבד שומניים. הם גילו כי THC הוריד את צבירת השומן בכבד בצורה הכי חזקה.

כאשר חקרו את השפעת הקנביס על רמות הסוכר בדם הם גילו כי קנביס שסומן בקוד TH1 הוריד את רמות הסוכר בדם בצום, לעומת קנביס שסומן בקוד TH2 שהעלה את רמות הסוכר בדם בצום. פעילות הקנביס בנושא הייתה הפעלה או הפסקה של הכבד ביצירת גלוקוז.

בתור מתוק סוג 2 מאוד התעניינתי במימצאים. שאלתי את הפרופסור מהם אותם סוגי קנביס. הוא לא מגלה. למה? הם שומרים את המידע בסוד כדי לרשום פטנט ואולי להפיק תרופה מיסחרית.

לדעתי מחקר שמבוצע במימון תקציב המדינה, צריך להיות פתוח לאזרחי המדינה ולשמש לתועלתם. להבדיל ממה שהם עושים כיום – התעשרות על ידי פיתוח תרופות לאחר שהתפרנסו היטב מכספים של עם ישראל.

 

ברכות

מגר' יובל לנדשפט, ראש היק"ר, מישרד הבריאות

בדבריו ציין יובל את התנאים הטובים של מוסדות המחקר בארץ שנהנים מרגולציה נאורה. לעומת מדינות אחרות שבהן כל אחד עושה כרצונו. הוא תיאר את פעילות היק"ר כסותמת מהמורות בכביש ומאפשרת למחקר הישראלי לפרוץ קדימה.

בהמשך דבריו תיאר את אושר המטופלים שיוכלו לרכוש קנביס בבתי מירקחת בתוך גלולות במקום לגלגל תיפרחות כיום.

אני הצטערתי קצת שלא היבעתי את מחאתי על כך שהיק"ר בניהולו מנע מימני שימוש בקנביס במשך 4 חודשים על ידי עיכוב חידוש הרישיון.

 

קנבינואידים ממקורות מפתיעים

ד"ר יונתן גורליק, מו"פ אזורי מיזרח, יו"ש וביקעת הירדן.

מסתבר שלא רק קנביס מפיק קנבינואידים. גם פיטריות מסויימות ובראשן פיטריית הכמהין מפיקות קנבינואידים. מה שמסביר קצת את המחיר היקר שלה.

בכל זאת רצוי לזכור כי רוב הקנבינואידים מופקים על ידי צמח הקנביס עצמו.

 

טריכומות בקנביס – מערכת הגנה מכנית וכימית מרובת מישתנים

ד"ר אילנה שטיין, מו"פ אזורי מיזרח, יו"ש וביקעת הירדן.

טריכומות הן שערות חד או רב תאיות על פני האפידרמיס (עור) של הקנביס. הטריכומות מכילות את מירב החומרים הפעילים.

עד היום המחקר של צמח הקנביס היה של זיהוי פלילי…

הטריכומות לכן הן סוג של שערות המקיפות חלקים פגיעים של הצמח ומגינות עליו. בהרחקת ציפורים ושיפוד חרקים.

אנו משתמשים בעיקר בחומרים שמופקים מטריכומות על הפרחים. ישנן טריכומות מסוג שונה על העלים מיסביב לפרחים. לטריכומות אלו גם יש פעילות רפואית – שונה מהטריכומות שעל הפרחים.

 

תובנות בביולוגיה התפתחותית של פריחת קנביס

ד"ר בן רמון, מינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני

  1. צמח הקנביס עובר שלוש תקופות במהלך גידולו. השלב הראשון הוא הנבטה ואורך כשבועיים.
  2. השלב השני הוא גדילה ואורך בין חודש לחודשיים ויותר. הגדילה קוראת בחודשי הקיץ. אנו מדמים תקופת קיץ על ידי הארה של 16 שעות ומניעת הארה במשך 8 שעות בחדרי גידול.
  3. השלב השלישי הוא פריחה ואורך בערך כחודשיים. קורא כאשר הצמח ניכנס ל"תקופת החורף". אנו יוצרים תקופת חורף על ידי שינוי מחזורי אור/חושך בחדרי הגידול ל 12 שעות.

כאשר אנחנו קונים ייחורים (בטלגראס למשל) אנחנו קונים צמח שנימצא אך ורק בשלב הפריחה. כמות התפרחת שתהיה עליו תהיה קטנה יחסית ותלוייה בגודל הייחור עצמו שאינו גדל כמעט.

 

 

קנביס באפילפסיה עמידה לטיפול

פרופסור אורי קרמר, אוניברסיטת תל אביב.

צמח הקנביס כמקטין תופעות אפילפסיה. צמח הקנביס ידוע במטפל במיגוון מחלות כולל סרטן וכאב.

פרופסור קרמר הוא רופא שמטפל בחולי אפילפסיה עמידים לטיפול תרופתי בעזרת צמח הקנביס.

ידוע להם כי THC מעכב או מעורר אפילפסיה. CBD רק מעכב ולכן הם מישתמשים בו.

ישנם 2 סוגי דיווחים בעולם הרפואי:

הראשון הוא מחקר רפואי שכולל הנחת מחקר, 2 קבוצות שאחת מקבלת את התרופה והשנייה מקבל אינבו. איסוף ממצאים וניתוחם. המחקר הרפואי הוא זה שזוכה ליוקרה רבה בעולם הרפואי. (גם אם הוא מומן על ידי חברת תרופות ומושפע משיקולים מיסחריים).

הסוג השני הוא דיווחים של רופאים על ההיתנסויות שלהם עם מטופלים. סוג זה נחשב לא מדעי ויש ממנו הרבה דיווחים. ("בא אלי חולה אפילסיה – נתתי לו שאכטה והוא יצא מה זה מאושר!").

הוא מעריך את מספר האנשים במדינה בעלי רישיונות כ 80,000. באוניברסיטת תל אביב מטפלים בכ 700 חולי אפילפסיה.

ל CBD אין תופעות לוואי ושום סיכון. מחירו מאוד גבוה כיוון שהחולים צריכים כגרם ליום וריכוז ה CDB בקנביס הוא נמוך יחסית.

כרופא, הוא ממליץ לחולי אפילפסיה להתנסות בתרופות מסחריות לפני שהם פונים לעזרת צמח הקנביס.

 

אפיון מולקולרי של קנביס לפיתוח תרופות חדשות

פרופסור חננית קולטאי, מינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני

פרופסור קולטאי ציינה שבקנביס יש מאות חומרים פעילים רפואית. רק ה THC הוא בעל השפעה פסיכואקטיבית. (כלומר אם מבודדים את ה THC מהצמח, אז הוא כבר לא "מסוכן").

היא הסבירה ש מבחינה ביולוגית כל זני הקנאביס הם מאותם מישפחה. ישנם שני סוגי קנביס עיקריים אינדיקה וסאטיבה.

 

שימוש בצמחים פסיכואקטיביים בפולחן קדום – תגליות ארכאולוגיות ומחקר עתידי

ד"ר מיכאל פרייקמן, המכון לארכאולוגיה, אוניברסיטת אריאל

ד"ר פרייקמן תיאר שתי מערות שנחקרו בארץ. בשתי המערות התגלו מימצאים של האדם הקדמון – לפני 8,000 שנה.

בתחתית המערות – במקום שאליו ההגעה הכי קשה התגלו כלי חרס. במקום זה החביא האדם הקדמון את הדברים היקרים לו ביותר כדי שישמרו. רוב המימצאים הם כדים וחלקם באנגים. עדיין לא ידוע מה הייתה תכולת הכדים. אנחנו מחכים להתפתחות מדעית שתאפשר זאת.

בתקופה העתיקה היו מספר מקורות לחומרים פסיכואקטיביים ששימשו בטכסים ופולחנים. הכל מ: קנה בושם התנכי דרך פטריות הזייה וכלה בדברים שכיום לא ידועים לנו.

כפי שאנחנו מגלים, אפילו האדם הקדמון ידע מה טוב.

ד"ר פרייקמן הציג שירטוט של המערה שחקר ביהודה, ונראה שם מיקום הניקבה שבה התגלו המימצאים בתחתית המערה. תמונה שלו קשור בחוטי סנפלינג הדגימה את עוז רוחו ונכונות ההקרבה שלו. לי הזחילה במערה כזאת נראית די מפחידה.

 

 

 

סירה קוצנית לטיפול בתסמונת מטבולית

ד"ר טובית רוזנצויג, המחלקה לביולוגיה מולקולרית, אוניברסיטת אריאל

המחקר של ד"ר רוזנצויג הראה הורדה של רמת הסוכר בדם בצום של אנשים שצרכו מיצוי סירה קוצנית.

המיצוי לא מחליף את פעולת האינסולין אלא משלימה אותו כך שתאי השריר קולטים את הסוכר בגוף בצורה יעילה יותר.

 

 

צמחי מרפא בסכנה בישראל, שימור וריבוי

ד"ר אורי פרגמן – ספיר, הגן הבוטני, ירושלים

ד"ר פרגמן תיאר את המדד לפיו הם קובעים את גודל הסכנה לצמחים בישראל. בגן הבוטני הם אוספים צמחים בסכנת הכחדה, דואגים לשימורם, ומנסים לחזיר אותם אל הטבע.

בהמשך ההרצאה הוא הציג צמחים נדירים (שחלקם בעלי ריח של אפרסק) אשר עשויים להיות בעלי השפעות בריאותיות. ההצגה פותחת בפני המדענים הישראליים אפיקי מחקר נוספים בתחום של צמחי המרפא.

 

בסיום בכנס נדברנו להיפגש בכנס הבא בעוד שנה.